כששנת 2020 רק התחילה וכולנו חגגנו את כניסתו של עשור חדש, חדשני וטכנולוגי, מי היה מאמין שבתוך פרק זמן קצר כל כך, יראו חיינו כמו פרק של "מראה שחורה", מנותקים מרוב סביבתנו, בלי יכולת לחגוג חגים עם משפחתנו, ובעיקר, שרויים בתוך חוסר וודאות גדולה לגבי העתיד, ובעיקר, העתיד התעסוקתי.
אבל אם יש משהו שההיסטוריה מלמדת אותנו זה שמשבר, גדול וארוך ככל שיהיה, סופו לעבור ואז השאלה שנשאלת היא איך יראה העולם ביום שאחרי. הנה כמה מהתרחישים בענפים השונים של החיים של כולנו.
איך יראו שוק ההון, שוק העבודה, הצריכה הפרטית וחיי המשפחה ביום שאחרי הקורונה
מה יקרה בשוק ההון ובכלכלה ביום שאחרי הקורונה
הכלכלה ביום שאחרי הקורונה
מוזר לחשוב שעד לפני פחות מחודשיים, בחודש פברואר, התנהל העולם המערבי כאילו אין קורונה בעולם ולמעט כמה ירידות בשוק ההון שנבעו בעיקר בגלל השפעתה הגדולה של סין על על הכלכלה העולמית, לא צפינו עדיין את גודל המשבר.
אבל המשבר הגיע במלוא עצמתו וכבש כל חלקת אדמה גלובלית ווירטואלית והיכה את שוק ההון במלוא העצמה. ועכשיו, צריך להסתכל קדימה ולנסות להבין מה עוד לפנינו. אחד הדברים שהמשבר חשף, הוא את הקושי בהסתמכות על יצרנים שמחוץ למדינת האם בעיתות משבר. סין הפכה בשנים האחרונות לאחת היצרניות הגדולות בעולם שמשפיעה על ענפים רבים מענף הפארם, הרכב, הבניה וכמובן – ענף האופנה. מדינות רבות נאלצו לחזור לייצר בעצמן רכיבים שעד כה יוצרו בסין כדי לא לשבור את שרשרת האספקה הפנימית שלהן ויש להניח שהמגמה הזו רק תתחזק ויותר ויותר מדינות יחזרו לייצר בבית את מה שקודם לכן יוצר במדינות אחרות משיקולי עלות, בעיקר בענפים חיוניים כמו ענף הפארם.
על פניו, המהלך נשמע כמו מהלך שהוא טוב למדינות האם משום שיפתח מקומות עבודה נוספים אולם חשוב לזכור שמלכתחילה הסיבה למעבר לייצור במדינות אלה נעשה משיקולי עלות ולכן ייקור תהליך היצור יביא בהכרח לעליית מחירים של אותם מוצרים.
ענף שצפוי לקבל דחיפה משמעותית למעלה הוא ענף הדפסת התלת מימד. כבר שנים שהטכנולוגיה הזו היא אחת המדוברות שיש וכולנו שמענו שהעתיד של ענף הייצור טמון בהדפסות התלת מימד, ממוצרי תעשיה עד למוצרי מזון אבל עד כה לא באמת הרגשנו אותה בחיי היומיום שלנו. משבר הקורונה חשף את היתרון הגדול הטמון בטכנולוגיה זו, שמסייעת לשמור על יכולת ייצור של חלקי חילוף כאן בבית מבלי להזדקק לחברות חיצוניות ואין ספק שהטכנולוגיה הזו שהוכיחה את עצמה כמשמעותית ואמינה, תקבל דחיפה רצינית למעלה ותתחיל להכנס ליותר ויותר ענפים.
עוד ענפים שצפויים לקבל דחיפה למעלה הם כל הענפים שנותנים לנו מענה בימי ריחוק אלה: ענפי הסטרימינג למיניהם וכל אלו שמאפשרים יצירת תקשורת בין אנשים מרחוק.
שוק ההון ביום שאחרי הקורונה
נתחיל עם החדשות הטובות. בסוף, שוק ההון יתאושש ויחזור לערכים שלפני הקורונה ואף למעלה מכך. החדשות הפחות טובות הן שאף אחד לא יודע לומר מתי. כמו בכל ענף גם כאן, מתחלק עולם האנליסטים לשלוש קטגוריות: האופטימיסטים, הפסימיסטים ואלה שבאמצע. נהוג לחלק את התחזיות לאותיות V, L ו- W.
האות V משקפת את הגישה האופטימית לפיה שוק ההון צלל בירידה חדה למטה, הגיע כבר לשפל, וכפי שאפשר לראות מהעליות החדוות במדדים של נאסדק בימים האחרונים, השפל מאחורינו ופנינו לעליה.
מן העבר השני, משקפת האות L את המצב הגרוע ביותר לפיו העליות של הימים האחרונים הן עליות מלאכותיות שלא משקפות את העתיד לבוא ופנינו לירידה חדה מטה שבסופה קו אנכי שעשוי להמשך שנים רבות.
האות W מייצגת גישת ביניים שאומרת שעוד צפוי לנו שפל נוסף (אחד לפחות) ומשם יהיו פנינו לעליה.
קשה לדעת איזה מבין התחזיות האלו נכונה אם כי נראה שהתחזית שמשקפת האות V היא הפחות סבירה כרגע לאור העובדה שהמשבר הכלכלי הולך ללוות אותנו עוד תקופה ארוכה, אבל דבר אחד ברור: על רקע המשבר התעסוקתי הגדול שהולך ללוות אותנו במהלך כל שנת 2020 וגם בשנת 2021, זה הזמן להיות זהירים בהחלטות הצרכניות שלנו ולשמור על כסף במזומן ליום מעונן שעשוי להמשך הרבה יותר מיום מעונן אחד…
איך יראה עולם העבודה ביום שאחרי הקורונה
העתיד של עולם העבודה הוא נושא שכולם מאוד אוהבים לעסוק בו בשנים האחרונות כאשר כיווני החשיבה תמיד דיברו על טכנולוגיה שתחליף את האדם, ועל מקצועות שישתנו מן הקצה אל הקצה ויתחלפו במקצועות חדשים לגמרי שעדיין לא קיימים.
ואז הגיעה הקורונה וטרפה את הקלפים. פתאום יש לנו למעלה ממיליון מובטלים. 80% דורשים חדשים לאבטחת הכנסה וחוסר וודאות שולט בכל. בשנים האחרונות, נחשב שוק העבודה למה שמכונה "שוק של עובדים", כלומר ההיצע גדול מהביקוש והכוח נמצא בידיים של העובדים. זה אומר שהאצבע של העובד הייתה קלה על ההדק, המשכורות היו גבוהות ועובדים הרשו לעצמם לדרוש העלאות שכר ולעזוב את מקום העבודה אם לא קיבלו אותם.
המשבר שינה את פני הדברים והשוק הופך להיות "שוק של מעסיקים" כלומר שוק שבו הכוח נמצא אצל המעסיקים ששולטים יותר בשכר ונאלצים לפטר עובדים, או שמנצלים את המצב ובחסות הקורונה מוציאים לפועל תכניות מגירה של פיטורים המוניים שקודם לכן לא העזו לעשות מחשש למשבר עם העובדים. במצב כזה ובעיקר על רקע העובדה שכרגע כבר יש מעל מיליון מובטלים חדשים, העובד הממוצע חושש ויצמד חזק למקום העבודה שלו, גם במחיר של הפחתת שכרו.
דבר נוסף שצפוי לקרות הוא שנראה מעכשיו יותר ויותר עובדים שכירים שלפחות חלק מהעבודה, יבצעו מהבית. למרות שטכנולוגית כמעט כל עובדי הצווארון הלבן יכולים לעשות לפחות חלק מהעבודה מהבית, עולם העבודה עוד לא עשה את השינוי המתבקש. המשבר חשף, שניתן לבצע חלק ניכר מהעבודות מהבית, להמיר את הישיבות המשרדיות בשיחות זום, ובעצם לחסוך זמן (לא עומדים בפקקים), משאבים ואפילו תורמים לסביבה עם הפחתת זיהום האוויר והקלה בפקקים ובעומסים על אזורים תעשיתים.
איך תראה הצריכה הפרטית ביום שאחרי הקורונה
תקופה של חוסר וודאות ושל אבטלה בשיעור גבוה מלווה גם בצמצום משמעותי בצריכה הפרטית. הצמצום הזה צפוי ללוות אותנו כל עוד ישנה אי וודאות בעולם התעסוקה וכל עוד האבטלה גואה. יחד עם זאת חשוב לזכור שעדיין מרבית המשק עדיין עובד וככל שיעבור הזמן יש להניח שאנשים ישובו לצאת ולבלות ולצרוך מצרכים שאינם בהכרח מצרכים חיוניים בעיקר אם מנגד הם יחסכו על הוצאות כמו טיסות לחו"ל.
גם בצריכה הפרטית, נראה שצפויה מגמה של "חזרה הבייתה" וכבר כעת ניתן לראות הרבה מאוד קריאות לצריכה של תוצרת כחול לבן, קריאה שסביר להניח שתמשך גם כשתהיה חזרה מלאה לשגרה. דבר נוסף שתורם לכך, הוא העובדה שבעקבות המשבר כמעט כולם הורידו מחירים כדי להצליח ולהחזיק את הראש מעל המים ולשמור על רמת רווחיות כלשהי גם אם מצומצמת, וכך, אפילו מותגי יוקרה מקומיים יוצאים במבצעים שטרם נראו אצלם. אם נוסיף לכך את העובדה שכל מה שהוא MADE IN CHAINA מעט מוקצה בימים אלו שלא בהכרח בצדק, בגלל האשמה שדבקה בסין כל ש"הביאה" את מגפת הקורונה, אפשר להניח שרכישת תוצרת מקומית תהפוך להיות יותר שכיחה, בעיקר בענפים שבהם הצרכן הפרטי קנה ישירות מעסקים סינים כמו אופנה וקוסמטיקה.
איך יראו חיי המשפחה ביום שאחרי הקורונה
אחרי שנים שבהן דובר על אובדן שליטה על חיי המשפחה, היעדר גבולות ועל הורים שאין להם מושג מה הילדים שלהם עושים קיבלנו כולנו זמן משפחה מרוכז שכמוהו לא היה מאז הימים שלפני המהפכה התעשייתית….
בעוד שפיד הפייסבוק שלי התמלא בין לילה בתמונות פוטוגניות (יש שיאמרו פוטוגניות מידי…) של אמהות מעסיקות ובעיקר, נהנות עם הילדים תחת הסלוגן "קייטנת קורונה", אני הרגשתי תקופה ארוכה בעיקר חנוקה. קינאתי בכל תמונה של משפחה מבית עם גינה או מרפסת גדולה ובתור מי שחיה בדירת ארבעה חדרים קטנה בלי מרפסת, הרגשתי בעיקר מחנק.
אבל הזמן עשה את שלו, ופתאום גיליתי שאני מתחילה להנות מהקצב האיטי יותר של הדברים ומחיי המשפחה המרוכזים מאוד שנכפו עלינו בחלל הקטן שבו אנחנו חיים. ואני רוצה להאמין שאם לי זה קרה, אז כנראה שזה קרה בעוד הרבה ואעיז לומר שאפילו ברוב הבתים והמשפחות ואם הייתי צריכה להמר, אז נראה לי שקצב החיים המטורף שחיינו בו לפני, לא יחזור להיות אותו דבר וההתכנסות הזאת פנימה והשהייה המשותפת יחד תלווה את כולנו גם אחרי שימצא חיסון למחלה והעולם למנהגו יחזור, או אם לדייק, יאמץ מנהג קצת אחר.
שנמשיך בינינו את הרומן?
אם נהנית לקרוא את הגיגי הכלכלים פילוספיים ותכנים כלכליים ובעיקר בתחום החיסכון ארוך טווח מעניינים אותך, אשמח לראות אותך ברשימת הדיוור של "פנסיה בסטילטו" עוד קצת למטה בחלונית ההרשמה.
אשמח לשמוע מה חשבת על הפוסט כאן למטה בתגובות ואשמח גם ל"לייק" בעמוד הפייסבוק של "פנסיה בסטילטו".
8 תגובות
תחזית מעניינת , אם כי אני צופה שיהיו שינויים שלא חשבנו עליהם, הפתעות ….
לגבי שוק העבודה תהיה חלוקה חדה יותר בין עובדים נדרשים (מתכנתים, מהנדסים, ביו-טכנוליוגים וכד') לכל שאר העובדים שפה יראו את שינויי. מאידך אולי נראה יותר כח אדם איכותי מצטרף לשורות ההוראה והחינוך?
מסכימה איתך שאי אפשר לחזות הכל. ברור שיש ענפים שנפגעו אנושות ולא יודעת מתי יתעוררו כמו התעופה והתיירות. מצד שני, מעריכה שההשקעה בתוצרת מקומית תאזן קצת את הפגיעה ומקווה שתהיה כאן צמיחה בכל מה שקשור בתעשיה כחול לבן
מעניין וחשוב! נהניתי לקרוא 🙂
תודה רבה יעל
אני מודה בעצמי עברתי מההתנגדות לסיטואציה לסוג של חיבה.
אבל יש עוד הרבה בעיות שהולכות להיות . אני רואה תלותיות של הילדים , המון טיפולים רגשים שיצטרכו לעבור .
והרבה אנשים יבינו ליש להם עבודה על עצמם .
העבודה הרגשית עם הילדים היא משהו שאני כבר רואה. ובטוחה שיהיו לא מעט מבוגרים שגם יצטרכו….
אל תאמיני לתמונות ברשתות החברתיות. כולנו רוצות לחנוק את הילדים…
בטוחה שיש כאלה שלא…. בעיקר אלה שמעלות תמונות שלהן עם הילדים בברכה שבגינה שלהן.. מי יודע, אולי לכמה מהן את עיצבת את הבית. ואת הברכה :-).