הרי לכן שאלה שלא תשמעו בשום מקום אחר: מה משותף לגברת הראשונה של עולם האופנה קארי בראדשו ולאלברט אינשטיין? התשובה המפתיעה היא, שגם אינשטיין וגם בראדשו עסקו בדרכם במשמעות הכלכלית של חיסכון לטווח ארוך וכוחה של הריבית דריבית. אמנם עיקר פועלו של אינשטיין היה כידוע בתחום הפיזיקה, אולם כאיש רנסאנס שידו ושפמו בכל מיוחס לו גם הציטוט הזה (או לפחות באחת הורסיות שלו: "ריבית דריבית היא הפלא השמיני בתבל. מי שמבין זאת מרוויח. מי שלא – משלם." ובמילותינו שלנו, מי שמשקיע בנכס שמניב לו תשואה הכוללת ריבית ועליה עוד ריבית (מה שמכונה "ריבית דריבית") מרוויח.

קארי בראדשו, דמות רבת פעלים בעצמה, מצאה עצמה בעל כורחה נדרשת לסוגיה זו כשקיבלה הודעת פינוי מדירתה על ידי הארוס החתיך שזנחה (ותרים יד כל מי שכמוני רצתה לראות אותה עומדת מתחת לחופה עם איידן במקום מיסטר ביג) וכך גילתה בדרך הקשה כי השקעתה רבת השנים בזוגות נעליים שבניגוד לריבית דריבית ערכן רק פוחת עם השימוש  במקום בהשקעות מניבות ריבית דריבית, כמעט שהובילה אותה להיזרק לרחוב.

מוסר ההשכל הוא שעם כל הכבוד להשקעה בנעליים (ושלא יהיה לאף אחת ספק, יש לי המון כבוד לנעליים), בעוד שנכסים פיננסיים נוטים לצמוח, להכפיל, לשלש ולרבע את עצמם בזכות השפעת הריבית דריבית, ערכן של הנעליים נשחק ככל שהשימוש בהן גובר.

צילום: ורד פרקש; נעליים: אלן רובן; גרביונים: זוהרה; רגליים: שלי 😉

מה זה בדיוק ריבית דריבית?

הסיפור הזה כמובן רלוונטי גם למי שאינה אוחזת בהתמכרות מענגת לאקססוריז הדרומיים ביותר שכן "נעליים" הן כל נכס  שאנו אוחזות מבלי שמינפנו אותו להשקעה נושאת ריבית דריבית. הדוגמה הטובה ביותר ל"נעליים" היא חשבון העו"ש, מהסיבה הפשוטה שחשבון העו"ש בבנק הוא אחד המקומות שבהם הכסף פשוט "שוכב" ולא מושקע בשום דבר. אנחנו טועות לייחל למצב קבוע של יתרה חיובית, קבועה, יפה וגבוהה בעו"ש אולם המצב האופטימלי אינו יתרה חיובית בחשבון העו"ש אלא יתרה מאופסת קבועה וזה משום שכל שקל שנמצא בחשבון העו"ש ולא מושקע בהשקעה נושאת ריבית דריבית כלשהי, נשחק בדיוק כמו נעלי המנולו בלאנק של גב' בראדשו.

איך פועל קסם חישוב הריבית דריבית?

איינשטיין צדק! אכן מדובר בסוג של פלא. לטובת אלו בינינו שנוסחאות חישוב ומילים כמו "אקספוננציאלי" מעוררות בעיקר את כאב הראש, הנה הסבר קצר וידידותי לפלא הריבית דריבית. במשפט אחד, ריבית דריבית היא הריבית שנצברת גם על הכסף שהכנסנו לתוך תכנית החיסכון (מה שמכונה "הקרן") וגם על הרווחים שנצברו כבר בתכנית (מה שמכונה "התשואה" או "הרווחים"). זה בעצם מוביל לכך שהכסף שכבר הרווחנו בתכנית (כלומר התשואות), מגדילות את עצמן וממשיכות "לעבוד בשבילנו" גם אם לא השקענו מאז שקל אחד נוסף! תודו שזה קסם הרבה יותר שווה מסתם לשלוף ארנב מהכובע ;-). 

מה אני צריכה לעשות כדי להנות מריבית דריבית?

אם אתן בעלות יתרה חיוביות באופן קבוע בחשבון העו"ש זה הזמן להשקיע את היתרה העודפת בהשקעה כלשהי שנושאת ריבית דריבית בהתאם לרמת הסיכון המועדפת עליכן ובהתאם לתקופת ההשקעה, ויפה שעה אחת קודם. הנה הדרך לעשות את זה נכון:

לבחון היטב את מצב חשבון העו"ש בחודשים האחרונים בנקודה שבה היתרה מגיעה לרמה הנמוכה ביותר (לאחר המועד שבו יורדים חיובי האשראי, המשכנתא וכיו"ב).

• • 1. להבין מהו הרף המינימאלי שעליכן להשאיר בחשבון כדי לא להכנס ליתרה שלילית לאחר שיורדות ההוצאות ולהשקיע כל שקל, חצי שקל ועשר אגורות מעבר לסכום מינימאלי זה בהשקעה נושאת ריבית דריבית.
    2. להעביר את כל היתרה מעבר לאותו סכום מינימאלי לתכנית כלשהי להשקעה.
    3. אם לאחר כל החישובים האלו מצאתן כי מידי חודש לאחר שנכנסת המשכורת או הכנסות אחרות לחשבון יש לכן באופן קבוע עוד יתרה חיובית, אל תמתינו עד שהיא תצטבר ליתרה גבוהה ועשו הוראת קבע לתכנית השקעה כלשהי.

חישוב ריבית דריבית

אין כמו דוגמה מספרית כדי להבין איך מחשבים ריבית דריבית וכמה כוח יש לה:

חיסכון חודשי: 100 ש"ח

שיעור תשואה שנתי: 3%

תקופת חיסכון: 10 שנים, 18 שנים ו-25 שנים.

נניח חסכתן מידי חודש 100 ש"ח בתכנית שמציעה תשואה שנתית של 3% (תשואה שנחשבת סולידית). כעבור 10 שנים יעמוד הרווח שלכן מהתשואה בלבד על סך 2,010 ש"ח. כעבור 18 שנה (בדומה לתכנית החדשה "חיסכון לכל ילד") יזנק הרווח ל-7,066 ש"ח וכעבור 25 שנה יקפוץ הרווח מתשואה לסך של 14,713 ש"ח. עכשיו תארו לעצמכן איך זה יראה כשבמקום 100 ש"ח יש שם 500 ש"ח ו- 1,000 ש"ח. 

נותר רק לדמיין את כל אותן זוגות הנעליים שנוכל לרכוש בזכות התשואה שהרווחנו על החיסכון…

מהן האפשרויות שעומדות בפני להשקיע ולהנות מהריבית דריבית?

שוק ההון מציע הרבה מאוד אפשרויות השקעה במגוון של מוצרים ורמות סיכון משתנות. הנה כמה אפשרויות:

• • 1. קופת גמל להשקעה – קופת גמל להשקעה היא מוצר חביב למדי וחדש יחסית שנולד כדי לתת אלטרנטיבה לאפיקים הסולידיים של הבנק שבשנים האחרונות בגלל הריביות הנמוכות כמעט ולא הניבו תשואה. על קופת הגמל להשקעה כתבתי בעבר בהרחבה ואתן מוזמנות לקרוא בקישור.
    2. קרנות נאמנות מחקות ותעודות סל – מבלי להכביר בעוד מושגים מעוררי מגרנה רק אסביר שמדובר במוצרים שמנוהלים באופן פאסיבי (כלומר, לא מדובר במנהל השקעות שבונה את התיק ואחראי על ההרכב שלו) ולכן מדובר במוצרים יציבים באופן יחסי ובעיקר זולים יותר בהרבה מניהול השקעות אקטיבי. אלו הם מוצרי השקעה "שנדבקים" למדד ייחוס כלשהו והמטרה שלהם היא שהתשואה שהם יניבו תהיה דומה ככל האפשר לזו של המדד שאליו הם "נדבקו". מי שכותבת מצוין על הנושא הזה היא הבלוגרית הפיננסית "הסולידית" שאמנם תגרום לכן להרגיש רע על כל זוג נעליים ותיק תואם שחשקה בו נפשכן אבל תלמד אתכן היטב כיצד עובד שוק ההון ולמה קרנות מחקות הן החיים.
    3. מניות – מניה היא יחידת בעלות על החברה. כשאנחנו רוכשות מניות של חברה אנחנו למעשה הופכות להיות הבעלים של אחוז מסוים מאותה החברה. הרווח ממניות מגיע משני מקורות: הזכאות שלנו בתור חלק מבעלי החברה להנות מהרווחים שלה (מה שמוכר כדיבידנדים) או למכור את החלק שלנו בחברה (כלומר, את המניות שרכשנו) במחיר טוב יותר ממה שקנינו. ההיסטוריה מלמדת שעל פני תקופה ארוכה בת עשרות שנים, השקעה במניות בהנחה שהתיק מחולק בין כמה מניות ולא רק באחת, הניבה תשואות  גבוהות בעשרות אחוזים (ובחלק מהמקרים, מאות אחוזים), מאשר השקעות סולידיות יותר. לא ניתן לרכוש כך סתם מניה והדרך להשקיע במניות היא דרך מה שמכונה "חבר בורסה" כלומר גוף שיש לו רשיון לקנות ולמכור מניות. חברי בורסה כאלה הם בין היתר בנקים ובתי השקעות למיניהם. חשוב לדעת כי מסחר במניות דרך גופים אלה כרוך בעמלת ניהול וגם פה חשוב להתמקח להתמקח להתמקח.

כדי להעמיק את ידיעותיכן בשוק ההון ממליצה בחום להכיר את קטגוריית ה"איך להרוויח כסף בשוק ההון" של הבלוגרית המצוינת "האופטימית" שהתארחה בפוסט המצוין שלימד אותנו איך לייצר הכנסה פסיבית.

אשמח לשמוע מה חשבת על הפוסט ולהשיב בתגובה לכל שאלה שיש לך בענין כאן למטה או בעמוד הפייסבוק של הבלוג.